פסק-דין בתיק עפ"ת 28313-06-12

בפניי ערעור על פסק דין שניתן בבימ"ש תעבורה מחוז מרכז, ת"ד 841-05-11 (כב' השופטת רז), במסגרתו הורשע המערער לאחר שמיעת הראיות בתיק בעבירות של אי ציות לאור אדום ברמזור, בניגוד להוראת תקנה 22(א) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 (להלן: " תקנות התעבורה"), תשכ"א-1961 ו"נהיגה רשלנית בניגוד לסעיף 62(2) ו- 38(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 והעונש שגזר בית משפט קמא: קנס בסך 1,200 ש"ח, פסילה בפועל לתקופה של 6 חודשים תוך הפעלת פסילה על תנאי בת 4 חודשים, פסילה זו סווגה וניתנה אפשרות למערער לנהוג במלגזה.

ב"כ המערער חולק על קביעות בית משפט קמא בהכרעת הדין, מבקש לזכות את המערער, חוזר על טיעוניו כפי שנטענו בבית משפט קמא ובפרוטוקול הדיון העלה טענות המצדיקות לדידו זיכוי המערער ואין טוב יותר מאשר לצטט את דברי ב"כ המערער כפי שנמסרו בפרוטוקול הדיון:

            " אני סבור, כאשר מדובר בתאונת דרכים, שני מעורבים בתאונה, יש אינטרס לכל אחד מטעמו לספר גרסתו, שלא כמו שוטר שרושם דו"ח תנועה נגד נאשם ואז יש שאלת מהימנות יותר קשה וביהמ"ש מתקשה וברוב המקרים העדפה היא לאיש החוק, כאן לכל צד יש גרסה ולכל צד יש עד.

אין אפשרות להגיד האמנתי לזה יותר מזה, משהו פה לא מסתדר.

אם העד שהעיד שראה את הנהגת המעורבת יצאה באור ירוק והוא נסע אחריה, נשאל השאלה איך הוא לא מעורב בתאונה והנאשם חוזר ואומר שהאיש הזה לא היה שם, לא היה אחד כזה בכלל.

לעומת זאת לנאשם היה עד שהעיד בבימ"ש וקיבל איומים מהאישה, אבל הוא ממשיך ומעיד, אני ראיתי במפורש את קרות התאונה, לא יעלה על הדעת אם מול נוסעות מכוניות בירוק שלנאשם יהיה אדום. אני מפנה את ביהמ"ש לתרשים, מפנה לעדות של עד תביעה 3, זה עד תביעה ולא הגנה, אז למה שבית המשפט לא יקבל את הגרסה של הנאשם, זה לא מהימנות, אלו שני תרחישים.

כבר נקבע בפס"ד של בימ"ש עליון גם פס"ד אלבו, ואחרון לושינסקי, כאשר יש 2 תרחישים לתאונה ביהמ"ש ישקול להעדיף התרחיש שנוטה לטובת הנאשם.

לא ראיתי סיבה מדוע בית המשפט בורר לו מתוך עדי התביעה את העדות שמתאימה יותר לתביעה מאשר לנאשם, שני עדי תביעה מעידים, שניהם לא נסתרו. למעשה סתרנו את העד שלהם, כאשר היה במקום, לטעמנו, וכל מה שהתרחש מחוץ לכתלי בית המשפט שדיברו ביניהם ועד תביעה 3 התחיל לחשוש מה אני אעשה מאיימים עלי בחוץ, הדברים צריכים לבוא לידי ביטוי. הנאשם זועק, נכנסתי בירוק, תוכנית רמזורים לא קשורים. היא באה בצד ימין, הוא נסע ישר, הנאשמת טעתה, יש לה רמזור קצר היא באה מצד הדרך, לכן העדפה צריכה להיות העדפת עדות הנאשם או למצוא ספק. לא הבאתי עדי הגנה מיוזמתי, כל העדים מהתביעה".

לעניין העונש נטען, כי מדובר בתוצאת תאונה שגרמה לפציעות קלות ביותר. יש מקום להקל בעונש פסילה. מדובר באב לארבעה ילדים עם עבר של 16 ברירות קנס בלבד ונוהג שנים רבות.

באת-כוח המשיבה מתנגדת לכל התערבות שהיא בהכרעת הדין. מפנה לקביעות בית המשפט. כל טענות ב"כ המערער הועלו בבית משפט קמא, פורטו ב"רחל בתך הקטנה" ובית המשפט פירט בהכרעת דינו באופן שאינו משתמע לשתי פנים, ומצא להרשיע המערער על בסיס ראיות התביעה.

לעניין העונש, העונש תואם רף הענישה בגין עבירות מסוג זה. בית המשפט נימק כראוי העונש שנגזר.

לגופו של עניין דין הערעור להידחות:

1.         בבית משפט קמא העידה עדת תביעה 1, גב' רונית ירון - היא נהגת השברולט המעורבת בתאונה. לדבריה, המערער יצא מרכבו מבוהל ואמר לה "כפרה, מה את רוצה, אני נסעתי באדום". נהג מונית שהיה באזור צעק על המערער.

            העיד עד תביעה 2 - אלכסנדר מוקשוב שנהג ברכב אחרי רכבה של הגב' רונית ירון, היה עד לאירוע.

            לדבריו, משהתקרב לצומת הנהגת המעורבת עמדה כבר לפני הצומת וברמזור דלק אור אדום. הוא, העד, נעצר מאחוריה ומשהתחלף האור לירוק החלה בנסיעה והוא התקדם אחריה, ואז שמע דהירת רכב שנוסע במהירות מצד שמאל שלו, הסתכל לרמזור על מנת לוודא שמדובר ברמזור ירוק מכיוון נסיעתו ולא טעה, הסתכל גם לראות את הרמזור בצד ימין לרכב שמגיע מדרום וראה אור אדום באותו רמזור ואמר כי משהו לא בסדר על כן עצר וחשב לעצמו כי בוודאי תהיה תאונה ואכן זה מה שקרה. עד זה, הינו סוהר ביחידת נחשון, גם חובש שניגש למעורבים מייד להושיט עזרה. עד זה שמע את המערער אומר לנהגת המעורבת כי המערער טעה.

            לגבי עדות עד 2, מוצא בית המשפט עדותו מהימנה, נטולת פניות למי מהצדדים ומשקפת את נסיבות התרחשות התאונה.

            העיד עד תביעה 4, הוא הבוחן המשטרתי, סרטי תרשים צומת, בחן את תוכנית הרמזורים ואלה תומכים בגרסת התביעה.

            העיד עד תביעה 3 שעדותו היתה מבולבלת ולא עקבית ובית משפט לגביו קובע כי עדותו איננה הגיונית ובית המשפט מנמק מדוע לא מקבל עדותו. ראה הכרעת הדין עמוד 21 שורות 16 - 19.

2.         ביהמ"ש מצא להעדיף גרסתו של עד תביעה 2 שנמסרה על ידו בזמן אמת ובית המשפט קובע, כי שוכנע בדבר כניסת המערער לצומת בניגוד לאור אדום בכיוון נסיעתו, נהג בקלות ראש וגרם לתאונה ולתוצאותיה.